כלב חדש בבית- מדריך - וטרינר באריאל

בשלב זה הגור עדיין איננו מחונך לעשות את צרכיו בחוץ, אך תהליך הלימוד מתחיל כבר מרגע הגעתו אליכם, נכון שבשלב הראשון לא יוכל הגור ישר לעשות את צרכיו בחוץ, אך חינוך לעשיית צרכים במקום אחד יקל עלינו את המלאכה אח"כ.

בתור התחלה – ניתן להכין לגור אזור תחום קטן בו ניתן להשאירו ללא השגחה, יש לדאוג כי המתחם יהיה מספיק גדול כדי שיהיה בו מקום לכלי אוכל, כלי מים, שמיכה/מצע ופינת עיתונים (ללא סיכות!) לעשיית צרכים, פינה זו צריכה להיות במיקום הכי מרוחק שאפשר מהמים והאוכל.
בכדי שיעשה הגור את צרכיו על העיתון בלבד יש להספיג את העיתון במעט שתן של הגור, בתחילה, ולהראות לו את המקום ואף לתת לו לרחרח.

פתרון זה איננו אידיאלי אך הוא טוב בתור התחלה, בייחוד לזמן בו אתם לא בבית ועוזר לנו ללמד את הגור לעשות את צרכיו על העיתונים או לא לעשות את הצרכים בבית בכלל. אם אתם משתמשים ב"שיטת המתחם" כאשר אתם בבית, חשוב לדאוג כי המתחם יהיה במקום מרכזי בבית בו הגור יוכל לראות ולשמוע אתכם – ולא ירגיש מנודה.

הגור עושה את צרכיו בד"כ כשהוא קם משינה, לאחר אוכל, לאחר משחק ומהתרגשות.

כלומר- יש להוציא את הגור לעשיית צריכם בחוץ לאחר כשהוא קם מהשינה, לאחר ארוחה ומשחק, כשאנו מגיעים הביתה (הוא מתרגש לכבודנו, לא?) וגם כאשר אנו רואים סימנים מקדימים לרצון למתן צרכים.

ישנה התנהגות אופיינית לפני מתן צרכים (חיפוש מקום, רחרוח, הסתובבות במעגלים) אותה ניתן לזהות.
דרך הלימוד אותה מבין הכלב בצורה הטובה ביותר הנה ע"י מתן פידבק חיובי (מילה טובה, ליטוף, צופר לכלב – אין לתת לו פידבק שלילי בצימוד לשמו – בכדי שלא יקשר את שמו באופן שלילי) לאחר עשיית מה שרצינו. לגור קשה לקשר בין צעקות/ ענישה לעצם עשיית הצרכים במקום הלא נכון, במקום זאת הוא מקשר את הכעס אל "הכועס" ועלול לפתח פחד ממנו ללא קשר למעשיו. חשובה מהירות התגובה בין עשיית הצרכים במקום הנכון לפידבק.

גורים עושים את צרכיהם יותר פעמים ביום מאשר כלב בוגר – זה נורמלי. בלילה – להוציא את הגור עוד פעם לפני שאנו הולכים לישון, יש לקחת בחשבון שיהיה לו קשה להתאפק במהלך הלילה ולהכין לו במתחם / ליד מקום השינה – אזור עם עיתונים.

חשוב מאוד שבכל פעם שהגור עושה את צרכיו בחוץ, הוא יקבל על כך פידבק חיובי מתאים ומהר – בעזרת חיזוקים אלו תגבר המוטיבציה שלו לעשות את צרכיו דווקא בחוץ.
ככל שנאפשר לגור יותר אפשרויות לעשיית צרכים בחוץ ונשבח אותו – כך ילמד מהר יותר וטוב יותר. מגיל 3 חודשים ניתן להתחיל לחנך לעשיית צרכים בחוץ, זאת על ידי מתן מזון למשך 20 דקות ויציאה עם הכלב החוצה לאחר מכן, עד שלא נתן צרכים – לא תתבצע חזרה הביתה. כך יקשר הגור את הפידבק החיובי של חזרה לביתו עם מתן צרכים בחוץ. בלילה ניתן לסגור אותו במתחם קטן יחד עם מזון ומים (הגור ינסה שלא לתת צרכים במקום בו הוא ניזון), אך יש להוציאו לפני לכתינו לישון, ומיד בבוקר עם הקימה – יש לזכור כי לגור קשה להתאפק בגילאים אילו.

חשוב שתחליטו כבר בשלב זה מה יהיה מותר לכלב לעשות בבית ומה אסור, שכן ההרגלים שתקנו לו כעת יישארו אח"כ ויהיו קשים יותר לשינוי בגיל מבוגר יותר. דברים כגון עליה על ספות, מיטות, קפיצות על אנשים – יש לחשוב על תוצאותיהם לטווח ארוך כאשר הכלב יהיה כבר גדול. יש לזכור כי במקורו הכלב הינו חיה להקתית, ובכך מנסה לחפש את מקומו בהיררכיה, ולכן בוחן בכל פעם מחדש את מיקומו. יש להקנות לו הרגלים בו יבין את מקומו, וזאת על מנת למנוע בעיות עתידיות. ישנם מספר הרגלים שרצוי להקנות לכלב בכל מקרה:
לבוא כשקוראים לו: הרגל חשוב המאפשר לכם שליטה מרחוק בכלב.

ללכת עם רצועה: על פי החוק כלב חייב ללכת עם רצועה כאשר הוא בתחום הרבים, גם לטובת הכלב רצוי שילמד ללכת עם רצועה, כך הוא חשוף פחות לתאונות דרכים, אכילת זבל, קרבות וכו. לכן רצוי להרגיל אותו לכך כבר מגיל צעיר. יש לזכור כי משיכות חזקות ברצועה יכולות לפגוע בצווארו. ישנן כיום בשוק רצועות "רתמה" אשר יושבות על הגוף ולא על הצוואר והן מומלצות בחום לשימוש במיוחד בגורים ובגזעים קטנים.

קפיצה על אנשים: תחשבו על תוצאות משחק הקפיצה הללו, כל עוד מדובר בגור – זה נחמד, אבל תארו לעצמכם מה יקרה כאשר כלב במשקל של כ-30 ק"ג יקפוץ על אחד מילדכם, תוך כדי משחק.

נשיכות/משחקים עם הפה: בכל גור יש את יצר הנשכנות (כמו תינוקות הם מנסים לבדוק כל דבר דרך הפה), רצוי לא לעודד כלב חדש בבית למשחקי נשכנות, להוציא את ידכם מתוך פיו בכל פעם שזה קורה.

לגור שיניים מחודדות וכואבות, כל מערכת השיניים מתחלפת עד גיל חצי שנה לשיניים הקבועות שהן פחות מחודדות. במהלך החלפת השיניים יכול להיות שהשיניים יראו לכם פתאום שבורות/ מדממות. כל עוד לא מדובר בדם רב- הדבר נורמלי. מאידך יש לבדוק כי כלל השניים התחלפו – דבר נפוץ הינו "שיניים כפולות" – בעיקר הניבים, אותם יש להוצי בהרדמה. רצוי להתחיל לתרגל עם הגור צחצוח שיניים ומגע בפה, כך שבעתיד יהיה קל יותר לטיפול, וזאת ע"י הרמת השפה וביצוע תנועות צחצוח שיניים עם האצבע בצד החיצוני של השן.

עור הכלב איננו דומה לשלנו ולכן אין להשתמש עליו בתכשירי רחצה/ שמפו/ דאורדורנטים של בני אדם. עור הכלב רגיש, עליו יש שכבת שומן המגינה עליו מפני עקיצות פרעושים ונזקים אחרים, לכן, מומלץ לא לרחוץ את הכלב לעיתים קרובות אלא אם כן הוא ממש מתלכלך, כן יש לרחוץ את הכלב לאחר ביקור בים, מלח ים מגרה את העור. במידה שצריך לרחוץ אותו יש להשתמש במים פושרים ושמפו המיועד לכלבים, לאחר הרחצה חשוב לייבש את הגור במגבת ולא לתת לו לצאת רטוב מהבית (הוא עלול להתקרר). ניתן ורצוי לסרק את הכלב מדי פעם, הברשת הגוף מרגילה את הגור לנגיעה בגופו ומשמשת הן לניקיון והן כפינוק. ניתן לתת לגור תוספי מזון ולסרקו לעיתים קרובות – פעולות המשפרות את מראה פרוותו, וזאת ביעוץ עם הוטרינר, אך יש לזכור כי הנשירה היא חלק מתהליך חיי השערה, ולא ניתן למנוע אותה לחלוטין.

על פי חוק, כל כלב חייב להיות מחוסן לכלבת פעם בשנה, החיסון השנתי כרוך בתשלום לרשות המקומית בה אתם גרים, את החיסון ניתן לבצע בעירייה או אצל הוטרינר המקומי. החיסון ניתן בגיל 3-6 חודשים. ישנן רשויות הדורשות יחד עם החיסון החדרת שבב תת עורי, השבב מאפשר את זיהוי הכלב ובעליו. מומלץ להתקין את השבב לכלבכם גם אם הרשות אינה מחייבת, הדבר יקל על זיהויו במקרה גניבה/ אבידה/לכידה ע"י לוכד כלבים ויאפשר את איתורכם כבעליו והחזרתו אליכם.
חיסון ה"משושה" – חיסון זה כולל בתוכו הגנה חיסונית מפני 6 מחלות כלבים נפוצות ומדבקות, ביניהם מחלות מערכת עיכול – (אדנווירוס 1, פרוו), נשימה (כלבלבת, פראאינפלואנזה) ומחלות כלל מערכתיות העלולות להביא למותו של הכלב ומדבקות לבני אדם (לפטוספירה זן 1ו2). בשנה הראשונה לחייו חשוב שהגור יקבל סדרת חיסונים לבניית מערכת החיסון שלו.

את זריקת ה"משושה" הראשונה מומלץ לתת בגיל 6-9 שבועות (שלב בו הגור אינו מקבל נוגדנים מחלב אימו, וחשוף למחלות חיצוניות), ואח"כ 2 חיסונים נוספים בהפרשים של חודש בין זריקה לזריקה. חשוב לזכור כי עד אשר הגור לא משלים את סדרת החיסונים הוא איננו מחוסן לחלוטין ולכן לשמור עליו שלא יבוא במגע עם כלבים אחרים במהלך תקופה זו, כמו כן, בבואכם למרפאה לקבלת החיסונים – יש להחזיק את הגור על הידיים כך שלא יבוא במגע עם כלבים אחרים או הפרשותיהם עד תום סדרת החיסונים. כלבים גזעיים בד"כ יותר רגישים למחלות הנ"ל ולכן מומלץ לחסנם בסדרה של 4 חיסונים.
לאחר סיום סדרת החיסונים מומלץ להמשיך ולחסן את הכלב ב"משושה" אחת לשנה – כדי לחזק את החיסון הקיים.

חיסון נגד שעלת המכלאות – שעלת המכלאות היא מחלה נפוצה ומדבקת הגורמת לדלקות בקנה הנשימה. סימניה הם שיעולים יבשים קשים "כאילו נתקע לכלב משהו בגרון", חוסר תאבון ולעיתים חום והקאות. החיסון ניתן מקומית בריסוס לאף. רצוי לחסן כלבים העומדים להיכנס לפנסיון/ הסגר, כלבים לפני תערוכה או כל ארוע בו ימצאו כלבים רבים. כמו כן מומלץ לחסן כלבים אשר כבר סבלו בעבר מ"שעלת המכלאות" בתדירות של אחת ל-6 חודשים.
תילוע - הכלב הוא מאחסן של מספר תולעי מעי שחלקן מדבקות לבני אדם. חשוב להקפיד ולתת את הטיפול נגד תולעים כל 6 חודשים. בגורים הטיפול חשוב במיוחד שכן לרוב הם סובלים מתולעי מעיים ואלו יכולים לגרום לבעיות קשות במערכת העיכול. כל החיסונים והתילועים נרשמים בפנקס החיסונים של כלבכם – רצוי להביא את הפנקס לכל ביקור במרפאה

מדובר בעיקר על פרעושים וקרציות. הפרעושים מהווים מטרד לחיה (מגרדים) עד כדי אלרגיה חריפה וכן יכולים להעביר חלק מהתולעים של מערכת העיכול. בתקופת ימי הביניים העבירו הפרעושים את מחלת הדבר, אך כיום הם מהווים מטרד בלבד גם לבני האדם. קרצית הכלב ("הקרצית החומה") יכולה להעביר את טפיל הארליכיה הגורם למחלת "קדחת הקרציות". מחלה זו מאוד נפוצה בארצנו ויש לשים לב לסימניה, שכן מחלה חמורה יכולה להביא למותו של הכלב. לכן, טיפול מונע נגד קרציות היינו חשוב במיוחד. כיום, ישנם בשוק מגוון תכשירים לטיפול מונע כנגד קרציות ופרעושים. חשוב להתייעץ עם הוטרינר לגבי סוג התכשיר בו תבחרו להשתמש שכן רוב התכשירים אינם מתאימים לגורים וכן יש התאמה למשקל הכלב ותנאי המחיה שלו. התכשירים בטוחים יחסית למגע ילדים, בכל מקרה יש לעיין בעלון המצורף לתכשיר. במידה שמתגלה קרציה על הכלב אין לשלוף אותה עם הידיים, רצוי לשים עליה מעט כוהל, לחכות מספר שניות ואז לשלוף אותה בעדינות עם פינצטה. בארץ, כיום, מומלץ לטפל כנגד פרעושים וקרציות במשך כל עונות השנה. ישנם מספר תכשירים המומלצים על ידי הוטרינר, וחלקם פועלים על פרעושים ואף קרציות יחדיו.

הייחום הראשון בכלבה יכול להופיע בגילאים שונים בהתאם לגזע ומצבה הכללי. באופן גס – כלבות מגזע קטן מתייחמות בגיל צעיר יותר ( 6-7 חודשים ומעלה) ביחס לכלבות מגזעים גדולים (שנה ומעלה). הייחומים הבאים יופיעו אח"כ כל 5-7 חודשים. כיצד ניתן לזהות ייחום? איבר המין מתנפח ומתחילה ממנו הפרשה דמית. לייחום יש מספר שלבים, לא בכולם הכלבה פורייה אך לכל אורכו הכלבה תמשוך זכרים והסיכוי להריון קיים. תקופת הייחום כולה יכולה להמשך בין שבועיים לחודש ולכן עם התחלתה – חשוב להפריד את הכלבה מזכרים אחרים עד כשבוע לאחר סיום תקופת הייחום. ההמלצה כיום היא לעקר את הכלבה לפני/ אחרי ייחום ראשון, אם אתם מעונינים בגורים – התייעצו עם הוטרינר לגבי זמן ההרבעה המומלץ, לא רצוי להרביע כלבה בייחומים הראשונים שלה וישנם מס פתרונות כיצד להתמודד עם ייחומים אלו. לעיקור הכלבה בגיל צעיר ישנם יתרונות בריאותיים רבים (מוריד סיכון לדלקות רחם וגידולי עטין בצורה משמעותית). יש לזכור כי כלבות אינן נשים! יצר האמהות שלהן זמני וחולף, בנוסף גורים ללא דורש – מוצאים את עצמם בסופו של דבר ברחוב. כמו כן כלבה מעוקרת מקבלת הנחה באגרת הרישוי השנתית לכלבת.

ההמלצה כיום היא לסרס את הזכר כבר בגיל צעיר. ההורמונים הזכריים המופרשים מהאשכים גורמים לכלב להתנהגויות זכריות לא רצויות של אגרסיביות, בריחה מהבית ,שוטטות אחרי כלבות מיוחמות וסימון טריטוריה ע"י שתן. ככל שסירוס הכלב נעשה בגיל צעיר יותר בהן התנהגויות אלו עדיין לא נלמדו – כך גדול יותר הסיכוי לזכות בכלב רגוע וקל יותר לאילוף ולהמנע מפצעי נשיכה, תאונות דרכים, הרעלות וכלבים אובדים.

כלבים לא מסורסים הם בסיכון גבוה יותר לבעיות פרוסטטה בגיל מבוגר. זכר מסורס מקבל גם הוא הנחה באגרת הרישוי השנתית לכלבת.

הפעילות צריכה להיות מבוקרת והדרגתית ברמת המאמץ, אין מה לקחת גור קטן למסע של 8 ק"מ…. ישנם גם הבדלים ביכולת בין הגזעים השונים ויש להתייעץ עם הוטרינר לגבי יכולת הכלב לפעילות גופנית מאומצת. יש לזכור כי כפות רגליו של הגור עדינות מאוד ולכן אין להוליכו על משטחי אספלט לוהטים בקיץ, קוצים ומשטחים מחודדים. בעונת הקיץ יש לזכור שכמונו, גם הכלב יכול לקבל "מכת חום" גורים, כלבים שמנים וגזעים מסוימים רגישים לכך במיוחד (בוקסרים, בולדוגים ודומיהם) ולכן רצוי לבצע את הפעילות בהתאם ליכולתם ובשעות הקרירות יותר של היום, יש גם לדאוג לאספקת מים מתאימה גם לכלב.

ישנן רמות שונות של אילוף, רצוי כי הכלב יקבל לפחות אילוף בסיסי ויידע לציית לכם. במידה ואתם מעונינים באילוף מתקדם יותר – פנו לצוות המרפאה שימליץ לכם על המסגרת המתאימה בה ניתן לעשות זאת.

• הקאות ו\או שלשולים תכופים • הקאות\ שלשולים דמיים • אפטיה\ דיכאון\ חוסר תאבון לא רגילים • עוויתות • קשיי נשימה • הכשת נחש\ אכילת רעל ודומיו.